החלטה בתיק ק"ג 10175-02-11

1.         בפנינו בקשת הנתבעת אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן- המבקשת) לדחות על הסף את התובענה אשר הוגשה כנגדה מחמת חוסר סמכות ענינית.

2.         התובעת - רבקה קרול (להלן- להלן המשיבה) מתנגדת לבקשה.

3.         המשיבה הגישה תביעתה כנגד המבקשת וכנגד קרן הגמלאות של חברי אגד (להלן- הקרן ו/או קרן הגמלאות).

4.         המשיבה הינה ידועה בציבור של המנוח שלמה קליינמן ז"ל , משנת 2000 ועד למועד פטירתו ביום 21.11.10 .

5.         המנוח היה פנסיונר אשר בוטח בקרן הגמלאות .

6.         החל מחודש דצמבר 1972 שילמה קרן הגמלאות למנוח קצבת זקנה בהתאם להוראות תקנון הקרן.

7.         במסגרת התביעה טוענת המשיבה כי היא בת זוגו של המנוח "אלמנת פנסיונר" ו"שאיר פנסיונר" כהגדרתם בתקנון קרן הגמלאות, ומכח זה זכאית לקבלת פנסית שארים מהקרן  החל ממועד פטירתו.

עיקר טענות המבקשת:

8.         בע"א 7654/06 רוזשטראך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (להלן- עניין רוזנשטראך) שונתה ההלכה אשר נהגה עד לאותו מועד לגבי קרן הגמלאות ונקבע כי הסמכות לדון בסכסוכים בין קרן הגמלאות לבין חבריה נתונה לבין הדין לעבודה.

9.         יחד עם זאת, ככל שמדובר ביחסיהם של חברי אגד עם אגד, מדובר ביחסים שבין חברים באגודה שיתופית לבין האגודה ובהתאם להלכה הפסוקה היחסים בין החבר והאגודה השיתופית אינם בגדר יחסי עובד מעביד לפיכך, הסמכות לדון בסכסוכים בין חבר לאגודה נתונה לבתי המשפט הרגילים ולא לבית הדין לעבודה.

10.        בית הדין לעבודה הוא המוסמך לדון בעניינים שבין עובד ומעבידו  וההלכה הפסוקה קבעה כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין אגודה לחבריה (ע"א 431/72 בית שאן מאפיה קואופרטיבית בבית שאן בע"מ נ' פיירשטיין , פ"ד כ"ז (2) 66 (1973) ; ע"א 4114/90 בן שושן נ' כריכיה קואופרטיבית בע"מ , פ"ד מח (1) 415 (1933).

11.        בית הדין הארצי לעבודה קבע כי  אין סמכות לדון בעניינים שבין אגודה לחבריה (דב"ע לו / 0-70 המל"ל - מירמי, פד"ע ח' 371; דב"ע נא/3-185 בהגן - המהפך - אגודה שיתופית להובלת משאות בירושלים בע"מ ,פד"ע כד 15) ובהתאמה בתי הדין האזוריים לעבודה חזרו ופסקו כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין אגד לבין חבריה.

ייתכנו מקרים יוצאי דופן בהם חבר אגודה יחשב לעובד כאשר עבודתו לא נובעת מעצם חברותו אולם מקרה זה לא נמנה עליהם, מכל מקום המשיבה לא העלתה טענה כי המקרה שלה הינו יוצא מהכלל.

12.        על מנת להשוות את מעמדו של חבר אגודה למעמד עובד נדרשת הוראה מפורשת בחוק. בחוקים מסוימים , מקום שהיה צורך בכך לשם השגת תכלית מסוימת, קבע המחוקק מפורשות כי יש להחיל דין אחד על חבר אגודה שיתופית ועל שכיר (למשל סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995; חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 סעיף 9א(ב)).

13.        משהמבקשת הינה אגודה שיתופית והמנוח חבר לשעבר במבקשת, בהתאם לתקנות האגודה ואופי הפעילות באגודה, חברות המנוח ועבודתו באגד היו כרוכות זו בזו  באופן שהעבודה נבעה מהחברות והחברות נבעה מהעבודה. על כן ,יחסי המבקשת והמנוח לא היו מעולם בגדר יחסי עובד מעביד אלא מדובר במסגרת יחסים חוזית המושתתת על תקנות האגודה ויתר התקנות והתקנונים שהותקנו מכוחן.

משכך בית הדין נעדר סמכות לדון בעניינים שבין האגודה לבין חבריה ואין לו סמכות לדון בעניינים הנלווים לעניינים שבין האגודה לחבריה כגון, טענות בדבר זכויות בני משפחה  וידועים בציבור של גמלאי המבקשת.

14.        בהתאם למצב המשפטי הנוהג, שיקול יעילות איננו רלוונטי בנוגע לפיצול דיון בין שתי ערכאות. (ע"א 2618/03 פי. או אס (רסטורנס סוליושנס) בע"מ נ' ליפוקנסקי)  בעניין  זה סקר בית המשפט העליון את העקרונות המנחים בחלוקת סמכויות בין בתי המשפט האזרחיים לבין בית הדין האזורי וקבע כי בית הדין אינו מוסמך לדון בעניינים שאינם בסמכותו הייחודית ואין מנוס מפיצול הדין מקום בו עסקינן בתביעה הכוללת עילות בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ועילות שאינן בסמכותו.

15.        אשר לעיתוי העלאת הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית - בעבר ניתן היה להעלות טענה בכל שלב של ההליך המשפטי. ברבות השנים נקבעו מספר חריגים. כך למשל אין להעלות טענה בדבר חוסר סמכות עניינית בשלב סיכומים או בשלב הערעור כאשר צמצום ההלכה הינו תולדה של רצון למנוע אובדן זמן שיפוטי יקר. ספק אם יש להחיל את החריגים גם בבית הדין לעבודה ומכל מקום במקרה זה המבקשת העלתה את הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית בשלב מקדמי של הדיון בישיבת קדם המשפט הראשונה כאשר אין כל מניעה להעלאת הטענה במועד זה.

עיקר טענות המשיבה: